חוקים
תקנות עובדים זרים (מגורים הולמים), תש״ס-2000
תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), התש״ס-2000 קובעות את הסטנדרט המחייב למגורים שעל המעסיק להעמיד לרשות עובד זר. התקנות הותקנו מכוח סעיף 1ה לחוק עובדים זרים, התשנ״א-1991, ומגדירות מתי מבנה מגורים ייחשב «מגורים הולמים».
מבנה מגורים יוכר כ«מגורים הולמים» רק בהתקיים כל התנאים המפורטים בתקנות. להלן עיקרי הדרישות:
חדרי המגורים
- שטח לינה של 4 מ״ר לפחות לכל עובד.
- לא ישוכנו בחדר אחד יותר מ‑שישה אנשים.
- לכל עובד מיטה נפרדת וכלי מיטה (מזרן, כרית, סדין, ציפה ושמיכה).
- ארון בגדים אישי הניתן לנעילה.
- אמצעי חימום וקירור (מיזוג או מאווררים) המופעלים בחשמל.
מטבח
- כיור עם אספקת מים חמים וקרים — אחד לכל שמונה עובדים לפחות.
- מערכת כיריים לבישול — אחת לכל שמונה עובדים לפחות.
- מקרר לאחסון מזון.
חדר אוכל
- שולחנות בעלי משטח הניתן לשטיפה.
- מקום ישיבה נפרד לכל עובד.
שירותים
- אסלה וכיור — אחד לכל שמונה עובדים לפחות.
- ציוד סניטרי תקין, שלם ונאות.
מקלחות ומים חמים
- מקלחת אחת לכל שמונה עובדים לפחות.
- אספקת מים חמים וקרים.
כביסה
- סידורים נאותים לכביסה; במבנה שבו מתגוררים שישה עובדים ומעלה — מכונת כביסה.
חשמל, תאורה ואוורור
- תאורה חשמלית מספקת בכל חדר.
- שקעי חשמל תקינים ומוגנים מפני התחשמלות.
- אוורור נאות בכל חדר.
הוראות בשפת העובד
- יש להציב במקום בולט הוראות שימוש ובטיחות בשפה המובנת לעובדים וכן בעברית.
אכיפה
מפקח מוסמך רשאי לבדוק את עמידת המגורים בתנאי התקנות. אי‑עמידה בדרישות עלולה להוות עבירה לפי חוק עובדים זרים, התשנ״א-1991.
המסמך מהווה תמצית לנוחות הקורא בלבד. הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי המלא — ראו קישור למקור למעלה.